שְׁאֵלָה:
מדוע דו שכבות פוספוליפידים אינם מתמוססים?
user15135
2015-05-29 12:29:05 UTC
view on stackexchange narkive permalink

בדיוק התחלתי ללמוד על מבנה והרכב קרום התא ויש משהו שאני לא מצליח להבין.

הממברנה מורכבת משכבה דו פוספוליפידית. לפוספוליפיד ראש קוטבי, הידרופילי וזנב הידרופובי לא קוטבי. השאלה שלי: מדוע הראש ההידרופילי אינו מתמוסס בנוזל החוץ-תאי מחוץ לתא? אני מניח שהנוזל החוץ-תאי הוא מימי, אז איך הראש שאוהב מים אינו מתקשר עם מים מהנוזל החוץ תאי?

הוא אכן מתקשר עם מים, אך הוא קשור קוולנטית לזנב ההידרופובי המעגן אותו בקרום.
שְׁלוֹשָׁה תשובות:
WYSIWYG
2015-05-29 14:00:42 UTC
view on stackexchange narkive permalink

ראשית עלינו להבין מה קורה כאשר חומר מתמוסס. במהלך ההמסה מים מתקשרים עם מולקולת המומס; אם חוזק האינטראקציה בין המולקולה למים גבוה מכוח האינטראקציה בין מולקולות המומס אז המומס מתמוסס.
(עיין גם ב פוסט זה).

פוספוליפיד הוא מולקולה אמפיפטית - יש בו גם חלקים הידרופוביים וגם הידרופיליים (אתה מבין היטב). החלק ההידרופובי הוא שרשרת ארוכה של פחמימנים (ומכאן זנב) ואילו החלק ההידרופילי הוא אזור קטן אך קוטבי מאוד (ומכאן ראש). עליך לשים לב כי חלקים אלה אינם נפרדים אלא קשורים קוולנטית.

enter image description here

למרות שהחלק ההידרופילי מתקשר עם מים (מה שעוזר לתא לשרוד בסביבה מימית), חוזק הקשר הקוולנטי (בין אזורים הידרופיליים והידרופוביים) הוא חזק מאוד ולא ניתן לשבור אותו על ידי אינטראקציה פיזית עם מים. שכבת הדו-שכבה השומנית (אפילו שכבה חד-שכבתית) נשארת יחד מכיוון שהמים אינם יכולים לתקשר עם חלקים הידרופוביים אך הם מתקשרים זה עם זה באמצעות אינטראקציה פסאודו הנקראת אינטראקציה הידרופובית.

אני מכנה זאת אינטראקציה פסאודו (לא שימוש רגיל) מכיוון שאין אינטראקציה מולקולרית ממשית המייצבת את המערכת. אינטראקציה הידרופובית מתרחשת באמצעות עלייה באנטרופיה של המערכת. קרא את עמוד הוויקיפדיה לפרטים.

מדוע אתה אומר כי אינטראקציה הידרופובית היא כוח פסאודו? לכוח פסאודו משמעות שונה מאוד בפיזיקה.
@biogirl זה דומה לכוח הפסאודו בפיזיקה. לא הייתה לי מילה טובה יותר לזה אז קראתי לזה כוח פסאודו. אך כמו כוח הפסבדו בפיזיקה אינטראקציה הידרופובית אינה ממש אינטראקציה ונוצרת בגלל אי ​​אינטראקציה של חלקים הידרופוביים עם מים. אינטראקציה הידרופובית מאפשרת בעצם עלייה באנטרופיה שמביאה לבסוף את האנרגיה החופשית של המערכת.
@TomD על ידי 'כוח פסאודו', התכוונתי לכך שאין אינטראקציה ממשית בין המומס לממס או בין מולקולות המומס. אין אינטראקציה מולקולרית שתגרום להפחתה באנטלפיה. ה"אינטראקציה "נובעת מגידול באנטרופיה (ולא באובדן האנטרופיה).
@TomD אז זה מה שקורה לממיס וזה מה שאמרתי. מים מייצרים כלוב מובנה סביב מולקולת השומנים בדם (אנטרופיה נמוכה, ללא הפחתה אנטלפית מכיוון שהליפיד והמים אינם מתקשרים). כשיש מולקולת שומנים אחרת שניהם מתאחדים ומגדילים את האנטרופיה נטו של המערכת (כלוב מים פחות בהשוואה לכלוב לכל מולקולה - חשוב על זה כשטח פנים).
@TomD אנחנו אומרים את אותם הדברים. אמרתי שגידול באנטרופיה מייצב את המערכת ואתה אומר שאובדן אנטרופיה מערער את היציבות של המערכת.
skymningen
2015-05-29 12:52:16 UTC
view on stackexchange narkive permalink

התשובה לשאלתך היא בעצם: מדובר ב דו רובד. ישנן שתי שכבות של פוספוליפידים, ובכך תוחבות את הקצוות ההידרופילים בבטחה מכל נוזל חוץ-תאי ותוך-תאי. כל המשטח של השכבה הדו-שכבתית הוא הידרופילי.

phospholipid bilayer

(תמונה מ- כאן.)

243
2015-05-31 23:37:37 UTC
view on stackexchange narkive permalink

האזור ההידרופילי של הפוספוליפידים מתקשר למעשה עם מים או מולקולות הידרופיליות אחרות. יחד עם זאת אזור הידרופובי של פוספוליפידים יידחה ממים מכיוון שמים יוצרים רשתות קשרי מימן, שהם מצב יציב יותר. אתה יכול לדמיין שמולקולות הידרופוביות במים יפריעו לרשת. כתוצאה מכך החלקים ההידרופוביים של הפוספוליפידים מצטברים יחד וזרחן לא ייצאו למים כדי לא לחשוף את החלקים ההידרופוביים.

לדעתי זו התשובה הנכונה


שאלה ותשובה זו תורגמה אוטומטית מהשפה האנגלית.התוכן המקורי זמין ב- stackexchange, ואנו מודים לו על רישיון cc by-sa 3.0 עליו הוא מופץ.
Loading...